סביבה, תכנון
זהירות, קריסה! מה עושים עם מצוקי הכורכר בחופי הרחצה?
הקיץ כבר פה, וכ-45 ק”מ בין חדרה לאשקלון שמאופיינים במצוק חופי בלתי יציב מאיימים על בטיחות עונת הרחצה בים. חלקים מהמצוק התמוטטו בגשמי החורף האחרון, ועכשיו נשאלת השאלה אך יכולות הרשויות המקומיות לקדם את ההגנה היבשתית מפני קריסה.
גשמי החורף העזים שירדו מוקדם יותר השנה הביאו לקריסתם של ארבעה מצוקים בחופי השרון בין בית ינאי לנתניה. התמוטטות המצוק עלולה להוות סכנה לחיי אדם ולרכוש, בעיקר באזורים עירוניים הכוללים בנייה בסמוך לחוף והימצאות חופי רחצה הפתוחים לציבור. הקריסה עשויה לגרום להרס מבנים ותשתיות ולאובדן שטחים, והצפי הוא שבמהלך העשורים הקרובים תהליכי ההרס של המצוקים אף יואצו בשל משבר האקלים ועליית מפלס הים. למרות שמדובר בתהליך טבעי, ניתן לבצע פעולות שיגנו על המצוק ועל ביטחון האזרחים באזור, ובהן טיפול בנגר העילי ממי הגשמים, הצבת מיגונים, רישות וגידור המצוק ועוד.
הגנת מצוקי הכורכר מחייבת התערבות הנדסית
כ-45 ק”מ מתוך 190 הקילומטרים של חופי ישראל לאורך הים התיכון מאופיינים בקיומו של מצוק חופי בלתי יציב בגובה שבין 10 ל-45 מטר מעל פני הים, הנישא מעל רצועת החוף שבין חדרה לאשקלון. מצוק הכורכר החופי נמצא בתהליך של התמוטטות ונסיגה מזרחה, הנגרם כתוצאה משילוב של גורמים טבעיים וגורמים מעשה ידי אדם, כאשר המרכזיים בהם הם תנועת גלי הים התחתית המצוק, אי יציבות המדרון וזרימות מים מעל פני שטח המצוק.
תוכנית המתאר הארצית למצוקים – תמ”א 9/13 ותמ”א 9/13 א’ – מפרטת את ההגנות הדחופות והקריטיות ביותר לטיפול, כדי למנוע קריסה של המצוקים וגרימת אסון. במקומות בהם נדרשת הגנה אקטיבית על המצוק החופי, מדובר בדרך כלל על התערבות הנדסית, למרות ההשלכות הסביבתיות, הכלכליות והנופיות הכרוכות בכך. ההתערבות ההנדסית בסביבה החופית והימית מהווה הפרעה לבתי הגידול ולבעלי החיים השונים המאכלסים אותם, ועלולות להיות לה גם השלכות מרחיקות לכת על אופי ומבנה החופים הסמוכים למרחב ההתערבות. לכן במהלך העבודה על ניתוח תאי השטח ומציאת פתרונות להגנה על המצוק, נדרשת הכנסת היבטים סביבתיים ונופיים למערכת השיקולים בשלב תכנון הפרויקט, על מנת למנוע ולצמצם את המפגעים ככל הניתן.
מקרה בוחן: מצוקי החוף בהרצליה
אם ניקח את רצועת החוף שלאורך העיר הרצליה, לדוגמה, נראה שהיא מאופיינת בחופים מצוקים ומישוריים, הסמוכים גם למרקם עירוני וגם לשטחים פתוחים ואתרי עתיקות בעלי חשיבות לאומית. הקמת המרינה בעיר גרמה לבלייה של החופים שמצפון למרינה, הצרה אותם והגבירה את קצב נסיגת המצוק. בעקבות זאת, גדלה הפגיעה במצוקים ובחופי הים בשנים האחרונות, והדבר פוגע באפשרות לפתח את החוף לכלל הציבור ולהנגישו. מרבית ממצוקי החוף בהרצליה מורכבים מסלע כורכר וקיימת סכנה ממשית לקריסתם. בכמה מהאזורים יש בנייה מסיבית בסמוך לגג המצוק, ובאזורים אלו יש סכנה שהמצוק יתמוטט ויפגע בבני אדם וברכוש. מסיבה זו הגדירה תמ”א 9/13 א’ את הצורך במציאת פתרונות הגנה על המצוקים הללו וחילקה את המצוק לתאי שטח. בתמ”א נקבע שבשבעה תאי שטח שבתחומה של הרצליה יש לבצע הגנות דחופות על המצוק. שישה מהם נמצאים מצפון למרינה עד הגן הלאומי אפולוניה, ואחד נמצא מדרום למרינה.
מצוק הכורכר הוא ערך טבע המהווה מרכיב חשוב בדמות נוף החוף הארץ ישראלי בכלל, וחוף הרצליה בפרט. יש לו חשיבות אקולוגית הנובעת מהנדירות ומהחשיבות לשימור מינים מוגנים שזהו בית גידולם, כגון השרקרק המצוי אשר מצוק הכורכר מהווה עבורו אתר קינון. מלבד חשיבותו האקולוגית והיותו מרכיב דומיננטי במבנה הגאוגרפי של רצועת חוף הים, קו המצוק הוא ערך נוף וטבע ייחודי שתורם תרומה רבה לגיוון הנופי של הסביבה החופית. אך המצוק בחוף המרכזי נפגע מפעילות פיתוח בעבר וכמעט שאינו קיים, את מדרון המצוק החליפו שפכי עפר מגוננים, קירות תמך ואמצעים אחרים, כך שלאורך קטע החוף המרכזי, ממלון השרון ועד המרינה כולל, לא קיים מצוק טבעי.
הגנה על המצוק מול שמירה על הסביבה
האחריות על ההגנה היבשתית של המצוקים חלה על הרשויות המקומיות שבשטחן הם נמצאים. הן נדרשות למצוא פתרונות לייצוב המצוק תוך שמירה והגנה על המצוק החופי יציב, בטוח ופתוח לתועלת ולהנאת הציבור. יחד עם זאת, יש צורך להקפיד על שימור, שיקום ומזעור הפגיעה בסביבה החופית ובערכי הנוף והמורשת המאפיינים את החופים בים וביבשה. העבודה על ניתוח תאי השטח והמלצה על פתרונות להגנת על המצוקים מתמקדת במגוון היבטים תכנוניים-סביבתיים: נוף הסביבה החופית, המערכת האקולוגית, שמירה על אתרי מורשת ועתיקות בים וביבשה, ניקוז בגג המצוק, שמירה על רציפות תנועת הנופשים לאורך החופים והנגישות אליהם מהעיר, העבודות הכרוכות במימוש הפתרונות וגם גיבוש אומדנים לעלויות הכלכליות.
אמצעים ופתרונות אפשריים להגנת המצוקים אשר יושמו בעבר היו הזנת חול בחוף הסלע בבת ים, לדוגמה, שם הורחבה והוגבהה רצועת החוף לשם הרחקת הגלים מבוהן המצוק החופי ולמען חוף רחב ובטוח לציבור. בחוף הצפוני של אשקלון הוקמו גיאוטיובים – גלילי שקים הממולאים בחול ים, המהווים פתרון סביבתי זמני להגנה מפני פגיעת הגלים במצוק החופי.
דוגמה נוספת ניתן לראות בבית ינאי, שם הוחלט לבצע הגנה מפני קריסת המצוק לטובת בטיחות המבקרים בחוף בשני שלבים: בשלב הראשון הוחלט לבצע הסרה של סלעים וגושי כורכר רופפים במצוק, טיפול בניקוז, הצבת גדר לאורך בוהן המצוק המרחיקה את המשתמשים בחוף וביטול ירידות לא מוסדרות אל החוף. לאחר ביצוע שלב זה הוחלט על הקמת קיר סלארי מבטון ומעליו קיר משופע לגובה של 1מטר עד מטר וחצי, ובנוסף להציב על מדרון המצוק רשת מעוגנת במסמרי קרקע.
תחילת עונת הרחצה היא תזכורת לכך שיש לנקוט בצעדים מידיים לטיפול בהגנה על המצוקים ולשיפור בטיחות המתרחצים בחוף. עליית מפלס הים ועוצמת הגשמים בשל שינויי האקלים, יחד עם המשך פיתוח ובנייה לאורך החופים, מסכנים את יציבות המצוקים ומחייבים התגייסות מהירה של הרשויות המקומיות למניעת קריסה.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!