צור קשר

    אני מסכים/ה שחברת AVIV AMCG תשתמש במידע שמסרתי לעיל למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה המופיעה בתקנון האתר. להסרה ממאגרי המידע ומרשימות הדיוור בעתיד, תוכל לפנות ל-avivamcg@avivamcg.com.

IOT של סביבה

מפגש ה-25 של פורום מנהלי איכות הסביבה בנושא ה-IoT של הסביבה.

גיל שאקי, ראש ענף אנרגיה וקלינטק ברשות החדשנות, הציג את המענקים, העדכונים והחידושים של רשות החדשנות. גיל סיקר את התפתחות הטכנולוגיה בתחום הקלינטק – החל מזיהוי הזדמנויות ואנליזה וכלה בפיתוח, ניסויים בשטח והטמעה בפועל בכל הפרויקטים והנכסים הרלוונטיים. בהמשך לכך, גיל השווה את הסיכונים והתגמולים של משקיעי הקלינטק אל מול משקיעי התוכנה והמשקיעים בטכנולוגיה רפואית, בין השנים 2006-2011. ההשוואה מראה כי תחום התוכנה הושקע יותר מתחום הקלינטק והטכנולוגיה הרפואית כיוון שהחזר ההשקעה בתוכנה התקבל בטווח קצר יותר. אף על פי כן, החזר ההשקעה בקלינטק בטווח הארוך הוכיח את עצמו לחיוב (פי 8.6), כאשר החזר ההשקעה בטכנולוגיה רפואית הגיע לפי 4.2 והחזר ההשקעה בתוכנה הגיע לפי 11.6. נכון לשנת 2017, מתוך מדרג של 40 המדינות המובילות בתחום פיתוח הקלינטק – ישראל מדורגת במקום ה-6.על אף המיקום המוביל של ישראל בתחום הנ"ל, היא מדורגת במקום ה-17 מתוך ה-40 מבחינת השקעת משאבים פיננסיים מצד המדינה. בהמשך לכך, השאלה המרכזית שעולה היא – כיצד ניתן לקדם את נושא הקלינטק? גם למען עתיד סביבתי טוב יותר וגם כתחום מתגמל מבחינה פיננסית.

בעז דנילוב, מנהל תחום אסטרטגיה ועסקים AVIV AMCG, דיבר על חשיבותה של תעשייה חכמה, Industry 4.0, מנקודת מבט סביבתית. המהפכה התעשייתית דור 4.0, תביא לשינוי במהירות, היקף ועוצמה שלא הכרנו קודם. בקרוב נוכל להמציא כמעט כל שירות ומוצר טכנולוגי במהירות גבוהה ובהשקעה נמוכה. השאלה המרכזית שעולה בעקבות זאת היא כיצד נמנע אבטלה, תפוקה נמוכה וחוסר שוויון? והתשובה היא – נדאג לכך שהמהפכה התעשייתית הדיגיטלית, דור 4.0, תשפר את המצב הגלובלי ותביא איתה פתרונות לכל אתגר שיגיע. בהקשר של סביבה וקיימות נדאג שהמהפכה הנ"ל תפעל במקביל למימוש עקרונות מובילים לניהול סביבתי מתקדם: המזהם והמשתמש משלמים, חשיבות של אפקטיביות ויעילות, עקרון האזהרה, האחריות, ההשתתפות והמידתיות. שני הווקטורים המרכזיים שמניעים את המפכה הדיגיטלית הרביעית הם חיבוריות (בין אנשים, מוצרים ואופרציות) ודיגיטליות. הטרנספורמציה הדיגיטלית יוצרת שינויים הקשורים ביישום של טכנולוגיות דיגיטליות בכל ההיבטים של החברה האנושית, ומתוך כך, ה-Data הופכת להיות מקור הערך מבחינה עסקית וסביבתית. התובנות העיקריות מתהליכים Industry 4.0 שהועברו על ידי AVIV AMCG:

– טכנולוגיות ה-Products Connected יביאו תוך 3 שנים לשינוי משמעותי בהצעת הערך ואנחנו נהיה חייבים לבנות מערכות תפעוליות שיודעות להיות מחוברות למוצרים אצל הלקוחות שלנו.

– עיקר הערך העסקי והשיפור העיקרי בפריון העסקי נובע מיצירת החיבוריות עם הלקוחות, המוצרים והספקים, ופחות בשיפורים ברצפת הייצור.

– קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר בשיפור המצוינות התפעולית והטמעת תפיסת Lean management היא בשיפור התהליכים באמצעים דיגיטליים.

– פתרונות טכנולוגיים שמשלבים חיבוריות מחד ושימוש אפקטיבי במידע מאידך, הם אלה שמביאים לתועלת העסקית הרבה ביותר ולהצעת ערך ללקוח. התועלת העסקית כוללת חיבוריות ללקוחות, למוצרים, אלינו, ואל התפעול – ובכך מאפשרת לנו איסוף וניהול יעיל של המידע לניהול מתקדם בזמן אמת.

יריב ענבר, MATRIX, מנהל חדשנות עסקית ותחומי Industry 4.0, IoT, AR, הציג 4 סיטואציות של פגיעה בסביבה: כריתת יערות, היכחדות הדבורים, ציד לא חוקי של פילים, ניצול משאבים לא תקין בתחום של השקיה, ואת הפתרונות של טכנולוגיית ה-IoT להתמודדות עם בעיות אלו. בנוסף, יריב הציג את הפלטפורמה החדשה בשם thingworx שמטריקס פיתחו בשיתוף עם Thingworx .PTC היא פלטפורמה חכמה שמאפשרת איסוף מידע מהשטח באמצעות חיישנים. המידע שהפלטפורמה אוספת מועבר אל בסיס הנתונים, עובר אנליזה וניטור, ולאחר מכן נפתחת לנו אפשרות לחזות את העתיד ולקבל שורה של פתרונות לבעיות שעלולות להיווצר.

אגמון דויד פורת, מנהל מעבדת החדשנות בתחום התעשייה החכמה לט-לאב, חברת המ-לט, הציג את פעילותה שלחברת "המ-לט", אשר מייצרת ומספקת פתרונות מכשור, בתחום של שסתומים ואביזרי צנרת עבור חברות שעוסקות בתחומים כגון: סמיקונדוקטור, טורבינות אנרגיה, שמן, גז, פטרוכימיה, יצרני גז תעשייתיים, ציוד אנליטי, אנרגיה גרעינית ותעשייה 4.0. חברת המ-לט נותנת פתרונות בכל הקשור למחזור פסולת הייצור-שבבי המתכת, שמן ומתכלים. בנוסף, מציעה פתרונות כגון ניקוי ביולוגי באמצעות חיידקים במקום ניקוי בסבון אלקלי אגרסיבי. בהמשך לכך, אגמון דוד דיבר על הפיתוחים שהחברה עובדת עליהם בתחום של תעשייה 4.0 ומערכות למודות לאופטימיזציה: אנרגיה – לחץ אוויר, מערכות לחץ אוויר (צילריים) וחשמל,  מים – מערכות חכמות של אוסמוזה הפוכה (RO), ושפכים – ניטור זיהום ודיווח חי.

נלסון לוי, מנהל איכות הסביבה ברפאל, דיבר על נושא "האינטרנט של הדברים" וכיצד הוא פותח הזדמנות לעוסקים בניהול הסביבתי בארגון, בכל מה שקשור לנושאי בקרה, שליטה, ותפעול ברמה מתקדמת, ובנוסף מה הם הסיכונים הקיימים בנושא. במסגרת ההרצאה עלו מספר נושאים להם קיים מענה בפעילות השוטפת הארגונית ברפאל – ברמת התפעול, הניטור והבקרה השוטפת. נלסון הציג כיצד מתמודדים ברפאל עם הפעלה ושליטה במצבי חירום (דליפה, שפך, שריפה), עם תחזוקת ציוד הנדרש לתפקוד נכון של מערכות במפעלים תהליכיים, מט"שים, עם ניהול ובקרת אנרגיה, ניהול פסולת וניהול ניסויים.

עידית רייטר, עו"ד שותפה, ראש מחלקת דיני סביבה וקיימות, גולדפרב זליגמן, דיברה על כך שהרגולציה הסביבתית הנוכחית מחייבת כבר היום את התעשייה הישראלית לאמץ תרבות של IOT, ולהצטרף למהפכה התעשייתית הרביעית. ניתן לראות עליית מדרגה משמעותית בדרישות הרגולטוריות מהמפעלים הבאות לידי ביטוי בדרישות חדשות ואינטגרטיביות המחייבות ניהול נתונים מתקדם, התייעלות בשימוש במשאבים וצמצום צריכת חומרי גלם, מידוד הביצועים הסביבתיים של המפעל ועוד. לא ניתן יהיה לעמוד במלוא הדרישות מבלי להצטרף לעידן האינטרנט של הדברים, בו התהליכים השונים במפעל מתקשרים זה עם זה, על מנת לייעל את תהליכי הייצור ואת השימוש במשאבים.

אבי חדד, מנהל מחלקת הטמעה במערכות מחשוב, עיריית ת"א-יפו, הציג את נושא הטמעת סנסורים לניטור נתוני הסביבה. אבי סיפר על פרויקטים טכנולוגיים מובילים בתחום איכות הסביבה, בעיריית תל אביב, וכיצד הם תורמים לקיימות ואורח חיים בריא. בפן הטכנולוגי, העיר החכמה במרחב הציבורי מתחלקת למספר רבדים: הפיסי, האקטיבי, היישומים, איסוף המידע, ניתוח מגמות והחצנת השירות לתושב. לדוגמא, רובד הסיבים נחשב לרובד פיסי שכולל תשתיות, צנרות, עמודים, אדריכלות, והסיבים האופטיים – זהו תחום מורכב ומפותח והוא מהווה בבסיס לעיר חכמה במרחב הציבור. דוגמא נוספת היא רשת המטרו שנמצאת ברובד האקטיבי של רשת תקשורת חכמה, עלייה מקימים רשתות שונות ומפורדות כמו רשת בתי ספר, רשת Wifi ועוד. האגף הוציא לאחרונה rfi והתחיל בהרצת פיילוט במספר מקומות בתל אביב בהם התקנו חיישני איכות אוויר.

קרינה רובינשטיין, מנהלת פיתוח עסקי, זירת הזנק של רשות החדשנות, פתחה את סשן הסטארטאפים עם הצגת הפעילות האחרונה של יחידת הזנק של הרשות החדשנות, ותוכניות המענקים שהיחידה מציעה לפתרונות הטכנולוגיים בתחום הקלינטק. https://innovationisrael.org.il/Startup

שלומי אשכנזי, מנכ"ל, שותף ומייסד GreenQ, פתח את דבריו בדיון על פרדיגמה שטוענת שתוך מספר שנים כל מה שסביבנו יהיה מחובר לאינטרנט. בהקשר של סביבה וקיימות, שלומי הציג את GreenQ, מערכת דיגיטלית המציעה פתרון לבעיית המיון, האיסוף והזליגה של פחי האשפה העירוניים. יתרונותיה של מערכת זו הם ניהול יעיל, ניטור ואופטימיזציה חכמה, חסכון בעלויות תהליך איסוף האשפה, דיווח ועוד.

ד"ר נועם גרסל, מנכ״ל-מייסד של ECO-OS, דיבר על האתגר הגלובלי בתחום של ניהול סביבתי, ועל כך שאנחנו רחוקים ממימוש יעדים של קיימות. בעולם שלנו קיימים כ-91% של משאבים מתכלים, ורק 9.1% מהווים חלק בכלכלה מעגלית. האקולוגיה התעשייתית היא גישה מערכתית הנוגעת לשינוי התהליך התעשייתי. כלומר, מעבר ממערכות ליניאריות (לולאות פתוחות), שבהן המשאבים והשקעות ההון עוברות דרך המערכת כדי להפוך לפסולת – למערכות מעגליות סגורות, שבהן פסולת יכולה להפוך לאינפוט בתהליכים חדשים. אחד האתגרים המרכזיים בתחום של קיימות הוא ניהול המידע הסביבתי שכולל בין היתר מורכבות בחשבונאות, ריבוי דרישות דיווח, מידע מבוזר ולא מספיק מפורט, חוסר שיתוף פעולה בין מומחים בניהול סביבה לבין מומחים בניהול וניתוח מסדי נתונים, עלות הקמה ותחזוקה של מסד הנתונים ועוד. תוכנת-הענן ECO-OS היא מערכת ניהול מידע רב-שלבית בתחום של קיימות. כמערכת "מקצה לקצה" היא נותנת סל פתרונות מקיף לכל האתגרים הנ"ל ECO-OS מאפשרת יצירת דיווחים רגולטוריים וולונטריים, בנצ׳מרקים מול המתחרים, חישוב של עלות-תועלת וערך משותף, איתור הזדמנויות – חדשנות לאקולוגיה תעשייתית/ כלכלה מעגלית ועוד.