צור קשר

    אני מסכים/ה שחברת AVIV AMCG תשתמש במידע שמסרתי לעיל למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה המופיעה בתקנון האתר. להסרה ממאגרי המידע ומרשימות הדיוור בעתיד, תוכל לפנות ל-avivamcg@avivamcg.com.

מהפכת הפסולת משנה כיוון – ממטרד למשאב אנרגטי

עמוד בית Aviv AMCG > פורום מנהלי סביבה וקיימות > מהפכת הפסולת משנה כיוון – ממטרד למשאב אנרגטי

המפגש ה-24 של פורום מנהלי סביבה וקיימות עסק במהפכת הפסולת משנה כיוון – ממטרד למשאב אנרגטי.

גיא סמט, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה הציג את האסטרטגיה החדשה לטיפול בפסולת, בה ההטמנה תרד ב-30% ותופסק הטמנת פסולת ללא מיון. היום המשרד להגנת הסביבה לא מאשר תכניות מתאר ומטמנות ללא מיון פסולת ועובד על שינוי תכנית מתאר 16 לפסולת כך שהמיון יהפוך לחובה. ע"פ הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רואים שיפור בנושא מחזור פסולת עם עליה של כ-2% בשנה, למרות זאת המשרד רואה בכך ביצועים נמוכים למדי ביחס להשקעה בתחום. מהנתונים הנ"ל נראה שישראל הרחק מאחורי רוב המדינות המפותחות וכנראה שלא ניתן להסתמך על הפרדה במקור, אחד מפרויקטי הדגל בנושא טיפול בפסולת.
קיים תקציב של 3 מיליארד שקל לתכנית עד שנת 2030 בנושא הטיפול בפסולת, אחד הפתרונות שנבחנים במשרד הוא הפיכת פסולת לאנרגיה. השאיפה של המשרד היא לקדם מתקנים כאלו בכל מחוז בארץ ובמסלול של ועדה לתשתיות לאומיות. חשוב שקידום התכניות יהיו גם ע"י המדינה ויזמים פרטיים וכך תתאפשר עצמאות וגמישות תכנונית.

עמוס רבין, גזבר איגוד ערים דן לתברואה דיבר על חשיבותו של מתקן השבת אנרגיה לטיפול בפסולת, עמוס הציג את הקשיים הגדולים בתעשיית הפסולת שהם הרגולציה שמקשה על המגזר הפרטי בהיטל ההטמנה וחוסר אחידות של הפסולת שלא מאפשרת לייצר חומר גלם ספציפי. עמוס טוען שמחזור הינו נטל כלכלי משמעותי ולא חסרים מקומות להטמנה, אך אם רוצים להוריד משמעותית את כמות הפסולת המוטמנת יש להקים מתקני שריפה כמו בשאר העולם. בעולם מקימים מתקני שריפה במרכזי הערים לניצול החום לחימום הבתים, בארץ יש רק מתקן RDF בחירייה שהוא דוגמא מצויינת לשילוב של חברות פרטיות ותאגיד עירוני ומייצר דלק מוצק לשריפה במפעלי נשר. הקמת מתן להשבת אנרגיה הכרחי לטיפול בשרשרת הפסולת.

שני חינקיס ברק, מתכננת ערים בקבוצת  AVIV AMCGהציגה את הקריטריון הראשון בתכנית המתאר לקידום מתקני טיפול תרמי בפסולת שהוא הקטנת מרחקי שינוע הפסולת, משמע הקמת מתקנים גם בקרבת מרכזי אוכלוסיה דבר שיוצר התנגדות ואפקט ה-NIMBY. על אף ההתנגדות הראשונית ניתן לראות בעולם דוגמאות למימוש הקריטריון, באנגליה עיירת פחם קטנה לקחה את מתקן הכליאה כמנוף כלכלי לאזור ודרשה תעסוקה למקומיים ושיפור תשתיות, כמו מתקן רפואי משוכלל שמשרת גם את הכלא וגם את תושבי המקום.

היום אין מתקני שריפה בארץ ולכן יש צורך ביצירתיות רבה בקידום תהליך התכנון ולייצר תיאום למיקום בשילוב הכדאיות הכלכלית של מתקן. ניתן להתרשם מדוגמאות באירופה כגון: מתקן שריפה בפריז שנבנה ברובו מתחת לאדמה ומתקן באנגליה שנבנה בצורת סירת ויקינגים. הקמת מתקני שריפה אפשרית ואף כדאית, על מנת לבצע זאת יש להשתמש ביצירתיות ובתכנון נכון.

אולגה בורדיני, מנהלת איכות הסביבה של אתרי הלוגיסטיקה בשטראוס הציגה את מחזור הפסולת התעשייתית במפעלי שטראוס. חברת שטראוס רואה את נושא הטיפול בפסולת כערך עליון, וערך זה הונחל כחלק מהתרבות הארגונית. כהיום שטראוס מפנה חלק מהפסולת למתקן ה- RDFבחירייה ומתקני אנ-אירובים לייצור גז, בנוסף החברה עובדת עם כמה קבלנים למחזור פסולת אורגנית למזון בעלי חיים.
שטראוס גם העמיקה את השיפור בתהליכי פיתוח המוצר ויש שאיפה להקטנה מירבית של גודל האריזה, דבר שחוק האריזות עזר לקידומו. החברה רואה חסכון כלכלי גדול בהורדת ההיטלים שמשלמים על סילוק הפסולת.

עופר בוגין, מנכ"ל גריננט, הציג את מתקן מיון לפסולת בירושלים שהוקם ע"י חברת גריננט, המתקן המטפל בפסולת ללא הפרדה כלל של כמיליון תושבים מידי יום מכל מרחב ירושלים. המיזם הוא פרטי לחלוטין וכלל סיכון גבוה מאוד. אחת הבעיות העיקריות הן התשומות, שמאז חתימת ההסכמים התשומות התייקרו מאוד. כמו בכל עסק יש תקווה להתפתח ולגדול ומצפים מהרגולטור להורדת החסמים ולעידוד התעשייה.
המתקן מעביר 60% מהפסולת להטמנה, שאר הפסולת עוברת למחזור, הרבה לקוחות לחומרים המופקים מהפסולת ולכן הרבה ממנה עובר להטמנה, על אף שהאופציה הטובה יותר היא שריפת פסולת לטובת אנרגיה. כמו כן, החומר האורגני המופק מהמתקן הולך לקומפוסט אך לא ניתן לנצל אותו לחקלאות בגלל בעיות איכות ותברואה.

טליה מבור, מנהלת המחלקה לאיכות הסביבה בזכרון יעקב דיברה על הפרדת פסולת במקור שנעשית בזכרון יעקב, ועל תהליך בו חילקה הרשות את הפסולת לקטגוריות רטוב, יבש וגזם. תושבי העיר אימצו את השינוי ושיתפו פעולה בתהליך, היום 40% מהפסולת ממוחזרת ובכך חוסכת העיר כ-300,000 ש"ח בשנה על היטלי הטמנה. עוד בתחילת הדרך הוחלט בעירייה על הקמת מתקן טיפול בגזם ופסולת אורגנית בשטחים חקלאיים, עבודות ההקמה התחילו לפני שבועיים. השאיפה שאחוז המחזור יעלה משמעותית וכך גם החיסכון הכספי.

המפגש הסתיים בפאנל מעשיר בהשתתפות טליה מבור וגיל ליבנה, יו"ר הועדה לאיכות סביבה של מרכז שלטון מקומי וראש מועצת שוהם, הנושאים שעלו על הפרק הם התמודדות של הרשויות המקומיות עם השינויים הרגולטורים וקידום פרויקטים כלכליים של מיון ואנרגיה מפסולת.

  • חזון של המשרד להגנת הסביבה – גיא סמט הורד מצגת
  • מתקן תרמי כמרכיב הכרחי בשרשרת הטיפול באשפה - עמוס רבין הורד מצגת
  • תופעת ה-NIMBY בהקמת מתקנים תרמיים לטיפול בפסולת – שני חינקיס ברק הורד מצגת
  • 100% מחזור פסולת תעשייתית במפעלי שטראוס – כיצד צמח התהליך מהשטח? - אולגה בורדיני הורד מצגת
  • הפרדה במקור בעידן של מיון מתקדם וטיפול תרמי - טליה מבור הורד מצגת